תחנת הכוח קחובקה
 | |
| מיקום |
 נובה קחובקה, מחוז חרסון, אוקראינה |
|---|---|
| סוג | סכר כבידה |
| סוכר את | נהר דנייפר |
| ייצור חשמל | 351 מגה-ואט |
| תקופת הבנייה | ספטמבר 1950 – 18 באוקטובר 1955 (כ־5 שנים) |
| קואורדינטות | 46°46′34″N 33°22′18″E / 46.776111111111°N 33.371666666667°E |
  | |
תחנת הכוח קחובקה (באוקראינית: Каховська ГЕС імені П. С. Непорожнього, Каховська ГЭС; רשמית ״תחנת הכוח ההידרואלקטרית על שם פטרו נפורוז'ני) הייתה תחנת כוח הידרואלקטרית, השלב השישי והאחרון בקומפלקס הידרואלקטרי על הנהר דנייפר, שמצוי במחוז חרסון בדרום אוקראינה.
הסכר נבנה והופעל בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצר את מאגר קחובקה. הסכר איפשר הפקת חשמל על בסיס אנרגיה הידרואלקטרית והיה במשך עשרות שנים מקור המים, לשתייה ולהשקיה למאות אלפי בני אדם בדרום אוקראינה. בנוסף לשליטה וניהול הזרימה של נהר הדנייפר ובמניעת הצפות במורד הזרם, וכלל תא שיט שאפשר תנועת ספינות.
במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה נפגעו מספר מתקנים במתחם. ב-6 ביוני 2023 הפצצה גרמה לקריסת סכר נובה קחובקה, והסכר ההידרואלקטרי נהרס כליל. לטענת צבא אוקראינה, הופצצה התחנה על ידי רוסיה בהפצצה ארטילרית או בפיצוץ מבפנים של חדר המנועים. בצבא רוסיה האשימו את האוקראינים בהפצצה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית התחנה החלה בספטמבר 1950 בהתאם לצו של מועצת השרים של ברית המועצות מיום 20 בספטמבר לצורך השקיית אדמות האזורים הדרומיים של אוקראינה והאזורים הצפוניים של קרים. בניית תחנת הכוח ההידרואלקטרית הופקדה בידי צוות חברת דניפרוסטרוי, שבנתה גם את דנייפרוגס בשנים 1927–1932.
הציוד העיקרי סופק על ידי מפעל הטורבינות של חרקוב, זפורוז'יה ומפעלים מכניים. בבניית התחנה, נעשה שימוש בשיטות ייצור חדשות במהירות גבוהה, שהפחיתו משמעותית את זמן הבנייה. התקנת הטורבינה הראשונה החלה באוגוסט 1954 והסתיימה ב-18 באוקטובר 1955. יום זה נחשב ליום הולדתה של התחנה. ב־13 באוקטובר 1956 הופעלה היחידה ההידרואלקטרית השישית האחרונה, וב-19 באוקטובר 1959 הוכנסה התחנה לפעילות בהספק מותקן של 312 MW.
לפי צו של ממשלת אוקראינה מיום 26 ביוני 2000, נקראה תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה על שמו של המדען והמדינאי פטרו נפורוז'ני, שהיה גם ממהנדסי התחנה.
מלחמת אוקראינה–רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מלחמת רוסיה-אוקראינה |
ערך מורחב – קריסת סכר נובה קחובקה
מאז סוף פברואר 2022, התחנה נכבשה על ידי יחידות של הכוחות המזוינים הרוסים, שתקפו את מחוז חרסון מחצי האי קרים שסופח לרוסיה ב-2014. לפי פיקוד הכוחות המזוינים של אוקראינה, בליל 12 באוגוסט 2022, הגשר על פני הדנייפר בסכר תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה הושבת כתוצאה מפגיעת רקטות וארטילריה של הצבא האוקראיני ולא ניתן להשתמש בו ולהעביר עליו ציוד צבאי. הגשר ליד תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנובה קחובקה היה אחד משלושה מעברים על פני הדנייפר במחוז חרסון, יחד עם גשר אנטונובסקי וגשר הרכבת באותו שם. כל שלושת הגשרים הללו הותקפו על ידי כוחות אוקראינים במטרה לחסום את אספקת קבוצת החיילים הרוסית בגדה הימנית של הדנייפר.
ב-19 באוקטובר 2022, מפקד הכוחות הרוסיים באוקראינה, סרגיי סורוביקין, טען שקייב מתכננת "להכות בסכר של תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה"; הצהרה דומה נאמרה על ידי ראש ממשל הכיבוש הרוסי באזור חרסון ולדימיר סלדו. על פי המכון האמריקאי לחקר המלחמה, כוחות רוסים יכולים להכין מבצע להתקפה במסגרת מבצע דגל כוזב על תחנת הכוח ההידרואלקטרית על מנת לחפות על נסיגת החיילים הרוסיים מהגדה הימנית של הדנייפר עקב מתקפת נגד של כוחות אוקראינים באזור חרסון. הרס הסכר של תחנת הכוח ההידרואלקטרית עלול לגרום לשיטפון ענק, אשר על פי מומחים אמריקאים עשוי להתבצע כדי לעכב את התקדמות הכוחות המזוינים של אוקראינה מעבר לנהר הדנייפר. ב-20 באוקטובר 2022 האשים נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את רוסיה בכריית תחנת הכוח קחובקה. לדברי מומחים, הרס תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה יאיים על תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה, המשתמשת במים לקירור כורים גרעיניים ממאגר קחובקה.
בנובמבר 2022, במהלך הנסיגה הרוסית מהגדה הימנית של הדנייפר, פוצצו הרוסים שבעה גשרים על פני הדנייפר, כולל הגשר בתחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה. גם הסכר של תחנת הכוח עצמה ניזוק. לפי הפיקוד המבצעי האוקראיני "דרום", בליל 6 ביוני 2023, תחנת הכוח נהרסה כליל בפיצוץ, על ידי כוחות רוסיים. הרוסים מצדם האשימו את האוקראינים בהשמדת התחנה. בעקבות הפיצוץ, עשרות כפרים באזור הוצפו, ואספקת המים לחצי האי קרים שובשה.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ynet והסוכנויות, אוקראינה מאשימה את רוסיה בהפצצת סכר מרכזי, חשש מהצפות ענק | תיעוד, באתר ynet, 6 ביוני 2023
